ליטוגרפיות מדהימות של מיטב אמני ישראל

מגוון ענק של ליתוגרפיות במהודרה מוגבלת עם חתימת האמנים להזמנה אונליין! עכשיו תוכלו להציג בביתכם אמנות ישראלית משובחת ומקורית במחירים שווים לכל נפש.

ברשותנו מגוון ליטוגרפיות של נחום גוטמן, מארק שאגאל, מנשה קדישמן, יוסל ברגנר, אורי ליפשי, מאיר פיצ'חדזה, נפתלי בזם, שמואל כץ, אביגדור סטימצקי, אהרון גלעדי, רחל טימור, אביגיל יורש, מיכאל אייזמן, הדי קון, יהושוע פרונט, יעקב וכסלר, סבינה סעד ועוד רבים וטובים!

לחצו כאן לצפיה בכל האמנים: רשימת אמנים

הליתוגרפיה הומצאה בשנת 1796 על ידי אלואיס זנפלדר בבוואריה, כטכניקה המשמשת לשכפול תמונות באיכות גבוהה ובמחיר נמוך (יחסית לאותה תקופה).

קיימות שתי שיטות ליתוגרפיות, הדפס האבן המקורי, והדפס האבן המודרני. מהות הדפסות אלו שונה, והשימוש בהן בימינו שונה אף הוא. שתי השיטות מבוססות על כך שסלע, ובמיוחד אבן גיר, הנמצא כמעט בכל מקום בעולם, סופג מים וסופג חומרים שמנוניים.

הדפס האבן המקורי – בשיטה זו משתמשים בתכונות הטבעיות של כוחות ההיאחזות והדחיה בין מים לשמן. התהליך כלל את השלבים הבאים: ליטוש המשטח, ציור המקור בצבע שמן, הרטבה של הלוח כולו במים, משיחה בצבע שמן (צבע הדפוס גם הוא על בסיס שמן ודוחה מים. צבע זה ייאחז רק באותם אזורי המשטח השמנוניים, ולא באזורים הרטובים במים) ולסיום החתמת הנייר.

הדפס האבן המודרני - הוא למעשה שיטה של דפוס אופסט, כשבמקום אבן מנוצלים חומרים אחרים, כמו פוליאסטר, נייר או אלומיניום.

אי.פי. A.P הם ראשי התיבות של Artist's proof - עותק האמן. זהו עותק ראשון של הדפס אשר אינו כלול בסדרה הממוספרת אלא מסומן באותיות A.P. ושייך לרוב לאמן. עותק אי.פי. זהה לשאר הדפסי הסדרה אך נמכר במחיר יקר יותר בשל נדירותו.

פיצ'חדזה היה צייר ישראלי, יליד גאורגיה, עלה לישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20, אחד הציירים המוכרים והבולטים באמנות הישראלית. החל לגבש סגנון ציור ייחודי בסוף שנות ה-70 ונחשב לעוף מוזר על רקע הנוף היצירתי הישראלי.

כניסה לגלרית ליטוגרפיות של מאיר פיצ'חדזה

מארק שאגאל היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי, מאסכולת פריס. התגורר ופעל במספר מדינות, שהבולטות שבהן רוסיה וצרפת.

מארק שאגאל נחשב לצייר היהודי הגדול בכל הזמנים. סגנון הציור שלו הושפע רבות מהזרם הקוביסטי, וכן מתאפיינים ציוריו בעולם של פנטסיה וחלום. הוא הרבה לצייר ציורים מהווי עולם החסידות והעיירה היהודית במזרח אירופה, אך צייר גם בתחום התנ"ך. מרבית יצירותיו מוצגות כיום במוזיאונים בארצות הברית, רוסיה, שווייץ, גרמניה והולנד, ורק מיעוטן נמצא בישראל.

כניסה לגלרית ליטוגרפיות של מארק שאגאל

יורש נולדה ב-1937 בטרנסילבניה שברומניה, למשפחה ממוצא הונגרי. יורש למדה ב"בצלאל" שבירושלים, במחלקה שנקראה באותם ימים "גרפיקה שימושית". שם הכירה את יצחק יורש, שהפך בהמשך לבן זוגה.

התערוכה הראשונה של יורש התקיימה ב-1972. מאז הציגה בתערוכות יחיד ובקבוצתיות.[2] היא השתתפה בירידי אומנות בארץ, במערב אירופה ובצפון אמריקה. מציוריה הופקו הדפסי משי וליטוגרפיות. החל ב-1984 שהתה לתקופות בקריית האומנים אשר בפריז, ה-"International Des Arts". רבות מעבודותיה מצויות ונכללות באוספים פרטיים ברחבי העולם.

כניסה לגלרית ליטוגרפיות של אביגיל יורש

יוסל ברגנר היה מגדולי הציירים הישראלים, מאייר ספרים, צייר תפאורות ומעצב תלבושות לתיאטרון ישראלי, ובעיקר עבור הצגותיו של המחזאי נסים אלוני. חתן פרס ישראל לאומנות לשנת 1980.

ביצירותיו הביע ברגנר את נשמתו והווייתו באמצעים ציוריים-ספרותיים וסימבולים, ואלו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובשאר העולם ונרכשו על ידי אספנים רבים.

בתחילה המוטיבים שהובילו את ציוריו נחשבו לגלותיים, אך עם השנים סגנונו של ברגנר נתפס כמייצג את הישראליות באמצעות פן ייחודי. הוא צייר בסגנונו הייחודי אירועים שחווה וסיפורים ששמע מהעבר, בעיקר במציאות הארץ-ישראלית: מעולם החלוצים, מעולם התיאטרון בשנות ה-70 ועוד.

כניסה לגלרית ליטוגרפיות של יוסל ברגנר

אורי ליפשיץ היה צייר, פסל ואמן ישראלי, הרבה לעסוק ביצירת הדפסים בטכניקות התחריט. עבודותיו נכללות באוספי מספר מוזיאונים.

במהלך שנות ה-60 וה-70 זכה להכרה רבה והיה מזוהה עם הבוהמה התל אביבית. הוא היה פעיל במסגרות אמנותיות שונות, כגון: "תצפי"ת" ו"עשר+". עבודותיו מתקופה זו מתאפיינות בסגנון אבסטרקטי אקספרסיוניסטי. בנוסף, באמצע שנות ה-60, החלו להופיע בעבודותיו ייצוגים פיגורטיביים. תוכנם היה לעיתים פוליטי, כגון סדרת ציורי "כפר קאסם" מ-1965.

כניסה לגלרית ליטוגרפיות של אורי ליפשיץ